יום רביעי, 29 במאי 2013

הרצאה חינמית להורים: מתמטיקה יסודית במעבר מהיסודי לחטיבת הביניים




הרצאה חינמית להורים: 
מתמטיקה יסודית במעבר מהיסודי לחטיבת הביניים

להורים לתלמידים בבתי הספר היסודיים,

ביום שלישי, ה-11 ביוני, תתקיים הרצאה להורים שלא כדאי לכם להחמיץ.

מתי נפגשים? 
ניפגש בשעה 20:30 בספריית בית הספר עמל בכפר יונה (הכניסה משער "גדעון" שברחוב התאנה).

ומה הנושא? 
חשיבותה של מתמטיקה של בית ספר יסודי בהתייחסות למעבר שבין בית הספר היסודי לבין חטיבת הביניים.

אז מה נשמע בהרצאה?
  • בשביל מה לומדים מתמטיקה ביסודי?
  • מה עושים עם זה בחיים?
  • איך פערים בהבנה מקשים בכל התחומים.
ובפרט נדבר על המעבר לחטיבת הביניים.

הורים לילדים בכיתות היסוד הנמוכות?
תראו איך אי הבנה של משמעויות פעולות החשבון מפריעה להבנה כשמגיעים בחטיבת הביניים ללמוד אלגברה.

הורים לילדים בכיתות היסוד הגבוהות?
תראו איך אי הבנה של שברים, של משמעויות היחס ותפיסה נכונה של שלם וחלקים פוגעת ומקשה על הילדים בהבנה ובשליטה בטכניקה אלגברית ובהתמודדות עם בעיות מילוליות.

אז לקראת המעבר לחטיבת הביניים ובמבט קדימה כדאי לעצור רגע ולנסות להבין:
מתמטיקה: בשביל מה זה טוב?
מדוע היא קשה לילדים?
מדוע הקשיים מחמירים בחטיבת הביניים?
מה אנחנו ההורים יכולים לעשות? ואיך?

ההרצאה מומלצת להורי התלמידים מכל כיתות היסודי ואפילו להורים שילדיהם כבר בחטיבת הביניים.

לפרטים נוספים על ההרצאה וארגונה, נא לפנות לקרן 050-4400410.

המרצה:
שלמה יונה, תושב כפר יונה, הורה ל-3 תלמידים בעמל, מ-א' ועד ו', מלמד בימי שישי אחרי הלימודים את תלמידי כיתות ג' בסדנת המתמטיקה ואח"כ תלמידי ג'-ו' במועדון המתמטיקה והמדע בבית הספר עמל. בשנה שעברה לימד שלמה קבוצת הורים גדולה במתנ"ס במשך 14 כיצד להסביר לילדים נושאים בסיסיים במתמטיקה של בי"ס יסודי. שלמה גם מפרסם מאמרים וחומרי לימוד להורים ולמורים באתר "מר חשבון" ובאתרים נוספים.
פרטים נוספים על שלמה ועל הסדנאות שהוא מעביר להורים ולילדים אפשר למצוא כאן.


יום שלישי, 28 במאי 2013

לקראת מפגש שני בסדנה להורים: ללמוד ללמד ילדים מתמטיקה של בי"ס יסודי

שלום


בתחילת המפגש נעסוק בתנאים ההכרחיים לקיום אינטראקציה מתווכת לטובת תהליך למידה.
אני ממליץ מאוד לקרוא את הספרון שבהוצאת האוניברסיטה המשודרת:

ספרו של ראובן פוירשטיין, האדם כישות משתנה, בהוצאת משרד הבטחון (האוניברסיטה המשודרת, 1998).

מה בספר? בספר שוטח המחבר את הרעיון העיקרי של התאוריה של למידה מתוּוכת: האמונה שהאדם הוא ישות משתנה. שאנשים יכולים להשתנות, שיכולות חשיבה יכולים להשתנות, שמשכל יכול להשתנות וכך הלאה. האמצעים לשינוי לפי התאוריה הם אבחון דינאמי, העשרה אינסטרומנטלית ועיצוב סביבות. הספר נגיש, קל לקריאה ומעביר היטב את המסר בבהירות רבה. אני מתקשה למצוא הסברים מדוע מערכת החינוך לא אימצה את האבחון הדינאמי ואת ההעשרה האינסטרומנטלית בתוכניות הלימודים או לכל הפחות בסל התל"נים למיניהם. אני נדהם שאין העשרה אינסטרומנטלית חלק חובה ומרכזי בהכשרת מורים. אני גם נדהם מכך שמעטים מאוד יודעים על התאוריה ומעטים עוד יותר מסוגלים למצוא מסגרת לילדיהם או לעצמם להכשרה שכזאת שלא במסגרות של חינוך מיוחד. התאוריה אינה מדברת רק על סיוע ללקויי למידה, למתקשים, לטעוני טיפוח או לבעלי פיגור ברמה כזאת או אחרת -- היא יפה וטובה לא פחות גם ל-"רגילים" וגם ל-"מצטיינים". חוט השני לאורכו של הספר כולו הוא התיווך. הקריטריונים ההכרחיים לתיווך: משמעות, העברה, כוונה והדדיות. הספר קצרצר ובהיר מאוד לקריאה -- מומלץ ביותר! 
הנה קישורים למאמרים שהיו הרקע לתוכן המפגש השני שעסק במשמעויות של חיבור ושל חיסור:

במפגש היו לנו גם שלוש אורחות מהעמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכול.






לקראת המפגש השלישי בסדנה להורים: ללמוד ללמד ילדים מתמטיקה של בי"ס יסודי

שלום,

במפגש הזה ניזכר במשמעויות של חיסור ונסכם את הנושא עם חיסור של השלמה לשלם.
תוכלו לבדוק את עצמכם עם הבעיות המילוליות הללו: לכל בעיה קבעו: מהי משמעות החיסור? מדוע קבעתם כך?

אבל הנושא העיקרי שלנו בשיעור יהיה כפל וחילוק:
אחרי שקראתם והבנתם על הכפל ועל החילוק, ואחרי שתשתתפו במפגש, נסו גם לראות איך הילדים שלנו מתבלבלים:
יש לי גם להמליץ לכם על ספרים טובים להורים בנושאים שעברנו ועל נושאים שעוד נעבור.

תהיה לנו עבודה רבה מאוד. מצפה ומחכה לכם ב-20:30, נחל משושים 12, כפר יונה.


057-7326360



איך לפתח את הביטוי לשטח העיגול מתוך היקף המעגל?

איך לפתח את הביטוי לשטח העיגול מתוך היקף המעגל?

אם אני יודע שהיקפו של המעגל הוא קוטר המעגל מוכפל בפאי (היקף המעגל שאורך מחוגו R הוא: 2πR), כיצד אוכל לפתח את הביטוי המתאים לשטח שכלוא במעגל  (πR²)?

הנה לפניכם הוכחה:



כל שנדרש להוכחה הוא שרשרת, סרגל ויכולת לחשב שטחו של משולש.

הנה, כפי שהופיע במקור ב-Russell Jay Hendel, Dowling College: http://bit.ly/LQlwQw






המורה,
שלמה יונה

כיצד למצוא את שטחו של משולש?

שטח של משולש
שיעור מספר 17: מציאת שטח של משולש

מצאו את שטח המשולש הכתום ואת שטח המלבן שמתאים לו
מורה: במה יעסוק נושא השיעור הפעם?

תלמיד: במציאת שטח של משולש. 

מורה: מנין לנו שזה הנושא? 

תלמיד: מהכותרת. 

מורה: אני שמח לראות שלמדתם לשים לב לכותרת. כדי שנלמד איך מחשבים שטח של משולש, כדאי שנתבונן היטב במלוא המידע שנתון על גבי הלוח. תארו מה אתם רואים בו? 

תלמיד: יש בו למעלה כותרת משנה: מציאת שטח של משולש. מתחת לכותרת הזאת יש הוראה. 

מורה: מה אומרת ההוראה? 

תלמיד: מבקשים שנמצא את שטח המשולש הצבוע ואת שטח המלבן המתאים לו. כלומר, ב-A: את שטח המלבן ואת שטח המשולש ישר הזווית המצוי בתוכו. ב-B את שטח המלבן ואת שטח המשולש חד-הזוויות המצוי בתוכו. ב-C את שטח המלבן ואת שטח המשולש קהה הזווית שצלעו האחת משותפת לצלע המלבן. 

מורה: מה פירוש הבקשה למצוא שטח של מלבן? 

תלמיד: למצוא כמה יחידות ריבועיות מרצפות את השטח. 

מורה: איך נוכל לחשב את שטח המלבנים שבעמוד? 

תלמיד: נמצא כמה יחידות ריבועיות יש בשורה אחת ונכפול במספר השורות. 

מורה: איך נמצא כמה יחידות ריבועיות יש בשורה אחת? 

תלמיד: נמנה את הריבועים בשורה. 

מורה: אם היו 500 ריבועים כאלה, האם היינו יושבים ומונים אותם אחד אחד? 

תלמיד: לא צריך למנות אותם כך. מספיק למדוד את אורך הצלע של המלבן ביחידות אורך. 

מורה: למה מדידה של אורך הצלע מספיקה? 

תלמיד: כאשר מודדים את אורך הצלע יודעים כמה ריבועים נכנסים בשורה אחת. למשל במלבן A אורך הצלע התחתונה הוא 6 יחידות אורך, לכן יש שישה ריבועים שמרצפים את השורה התחתונה. יש 5 שורות כאלה. בסך הכל המלבן מכיל בתוכו בדיוק 30 ריבועים (5 פעמים שישה ריבועים כאלה: 30=5x6). כל ריבוע הוא יחידת מידה. שטח המלבן שווה 30 יחידות ריבועיות. 

מורה: למדנו כיצד לבטא את חישוב השטח של המלבן באלגברה. מישהו זוכר את הנוסחה? 

תלמיד: כן. 
S = a X b 
כאשר האותיות a ו-b מייצגות את אורכי צלעות המלבן. האות S מייצגת את שטח המלבן. 

מורה: מי יכול לומר במילים איך מחשבים שטח של מלבן? 

תלמיד: כדי לחשב שטח של מלבן אנחנו כופלים את שתי הצלעות הסמוכות שלו:
שטח מלבן מתקבל ממכפלת אורכי שתי צלעות סמוכות במלבן
מורה: אלו יחידות אורך אנחנו מכירים? 

תלמיד: ס"מ. 

מורה: אלו יחידות שטח אנחנו מכירים? 

תלמיד: סמ"ר. 

מורה: איך אנחנו מקבלים מכפל של יחידות אורך זו בזו יחידות ריבועיות? 

תלמיד: כאשר כופלים ס"מ בס"מ מקבלים ס"מ בריבוע, כך נעשה המעבר ליחידות ריבועיות. 

מורה: כמה מלבנים משורטטים בעמוד? 

תלמיד: בעמוד יש 3 מלבנים. אחד המלבנים הוא ריבוע. גם ריבוע הוא מלבן, כי ריבוע הוא מלבן שווה צלעות. 

מורה: אמרתם שכדי למצוא שטח של מלבן כופלים אורך של צלע אחת שלו באורך של הצלע הסמוכה לה, כך מוצאים כמה יחידות מידה ריבועיות מכסות את שטחו. איך נחשב שטח של משולש הרי קשה לרצף אותו בריבועים? 

תלמיד: ?? 

מורה: לפני שנלמד איך מחשבים שטח של משולש ניזכר במושג גובה של משולש. [למדנו על גובה במשולש ועל אופן בנייתו בשיעור מספר 16]

אם לא היה כתוב: "גובה" במקום שזה כתוב, איך הייתם קוראים לקטע הזה? 

תלמיד: צלע. 

מורה: נכון. למה אותו קטע במלבן שאנו קוראים לו צלע, מקבל שם אחר במשולש: גובה? 

תלמיד: [שגוי חלקית] צלע היא קטע ששייך למלבן. היא חלק מהקו שמקיף את המלבן. במשולש הקו הזה אינו חלק מהמשולש, הוא נוסף לו. 

מורה: הסתכל על משולש A. האם הקו הזה אינו צלע של המשולש. 

תלמיד: זה נכון עבור משולש A אבל לא נכון עבור משולש B ומשולש C. 

מורה: אז למה בכל זאת קוראים לקטע הזה גובה גם ב-A? 

תלמיד: ?? 

מורה: יש לנו עבודה נוספת בלימוד גובה במשולש. לשם זה ניזכר במושג אחר שלמדנו. מי זוכר מהי הגדרת הסימטריה השקופית? 

תלמיד: צורה היא סימטרית אם יש לה ישר שלכל נקודה מצדו האחד יש נקודה מתאימה לה מצדו השני. מרחק שתי הנקודות מהישר שווה. 

מורה: מה זה "מרחק של נקודה מישר"? 

תלמיד: מרחק של נקודה מישר הוא אורך האנך העובר מהנקודה אל הישר. 

מורה: הראו לנו למה אתם מתכוונים. 

תלמיד: אני מצייר ישר ונקודה מחוצה לו. 

אני מוריד אנך אל הישר ומודד את אורכו. 

הנה כך: 

מורה: הראה לנו את האורך של האנך. 



תלמיד: אני מראה את המרחק של הנקודה מהישר. 

מורה: איך נוכל לבנות את האנך הזה? 

תלמיד: בעזרת סרגל רגיל ובעזרת סרגל בצורת משולש ישר זווית. אפשר גם עם סרגל בלבד. וגם למדנו לעשות זאת עם סרגל ומחוגה בפעם האחרונה הזדקקנו לכך כשבנינו גבהים לצלעות במשולש).

[התלמידים מנסים במחברות והמורה עובר ביניהם ובודק מי שולט ומי מתקשה וזקוק להדגמה ולניסיונות נוספים]

מורה: העתיקו למחברות את משולש B. אפשר להיעזר בנייר שקוף. אין צורך להעתיק את המשבצות. נסמן את קדקודיו באותיות גדולות. 




את צלעותיו נסמן באותיות קטנות. נהוג לסמן את שם הצלעות על פי נקודות ההתחלה והסיום של הצלע, או על פי השם של הקדקוד הנגדי לצלע. מול G תמצא הצלע g, מול F תמצא הצלע f, מול H תמצא הצלע h. לפי זה: 

GH = f 

GF = h 

FH = g 

נוריד אנך מ-G אל g. נעשה זאת באמצעות סרגל ומשולש ישר זווית. 



מדדו את אורכו של האנך הזה. מה אורכו? 

תלמיד: קצת יותר מ-4 ס"מ. 

מורה: כמה יותר? 

תלמיד: יש 2 קווים יותר. 

מורה: כדאי שניזכר ביחידה קטנה מס"מ. החזיקו סרגלים. מה אתם רואים בין מספר למספר? 

תלמיד: קווים. באמצע יש קו אחד יותר גדול. 

מורה: כמה קווים יש? [לקווים הללו קוראים בעברית שנתות, וביחיד, שֶנֶת]

תלמיד: תשעה. 

מורה: המרחק בין קו לקו הוא מילימטר, וכותבים את זה כך: מ"מ. 

כמה מילימטרים יש בסנטימטר? 

תלמיד: בס"מ יש 10 מילימטר? 

מורה: מה מזכיר לכם השם: מילימטר? 

תלמיד: הוא דומה לַשֵם: מיליליטר. 

מורה: כמה מיליליטר יש בליטר? 

תלמיד: 1,000. 

מורה: כמה מילימטר יש במטר? 

תלמיד: 1,000. 

מורה: הסבר. 

תלמיד: בסנטימטר יש 10 מילימטר. במטר יש 100 ס"מ. במטר יש 10 פעמים 100 מילימטר. כלומר, במטר יש 1,000 מילימטר. 

מורה: נכון. מילי זה אלפית. כלומר, נתון שלם שמחולק ל-1,000 חלקים שווים, כל חלק כזה הוא אלפית של מטר. תתאמנו קצת בשרטוט קטעים עם מילימטרים. שרטטו קטע שאורכו 3 ס"מ ועוד 4 מילימטר, וקטע שאורכו 8 ס"מ ו-7 מ"מ. עכשיו מדדו את האורך של האנך שהורידו בספר, כָּתבו שהוא גובה ואנחנו רואים שהוא מציין את אורך הצלע של הריבוע. זוכרים? ריבוע הוא מלבן שווה צלעות. 

תלמיד: 4 ס"מ ו-2 מ"מ. 

מורה: מידדו את אורך הגובה למשולש B, היורד מ-G אל g, זה שציירתם אצלכם. מה מצאתם? 

תלמיד: שני הקטעים שווים באורכם. 

מורה: אם כך, נקרא לאנך שיורד מ-G אל g: הגובה של הצלע g או: הגובה לצלע g. נסמן את נקודת המפגש שלו עם הצלע g באות גדולה כלשהי (לא אחת מהאותיות שכבר השתמשנו בהן) למשל, באות M. 


לקטע GM קוראים הגובה ל-g במשולש GFH. נהוג לסמן אותו כך: hg. 

h מסמן גובה מהמילה האנגלית height ה-g הקטן מציין שהגובה הזה הוא של הצלע g. 

כמה קדקודים יש למשולש? 

תלמיד: 3. 

מורה: אם כך, כמה גבהים יש למשולש? 

תלמיד: 3. מכל קדקוד אפשר לשרטט גובה אל הצלע שמולו. 

מורה: נהוג לקרוא לשרטוטים מסוג זה: בניות. בנו בבקשה את הגובה hc. למה אני מתכוונת? 

תלמיד: אתה מבקש שנבנה את הגובה העובר מהקדקוד F אל הצלע שמולו שקוראים לה f. 

מורה: אמנם הגובה במשולש B שנבנה מ-F עולה כלפי מעלה, אבל נהוג לומר "להוריד גובה מ-F אל
f." מה עלינו לעשות? 

תלמיד: ניקח משולש ישר זווית ובעזרתו נוריד את האנך מ-F. נקבל את הגובה hf. 

מורה: נסמן את נקודת החיתוך של הגובה הזה עם הצלע GH באות K. hf = FK. 


נמדוד את אורך שני הגבהים. מה אפשר לומר על אורכם? 

תלמיד: יש להם אורכים שונים. אורך הגובה מ-G הוא 4 ס"מ ועוד 2 מ"מ ואורך הגובה מ-F הוא
4 ס"מ. 

מורה: נכון. מה אפשר ללמוד מכך? 

תלמיד: [שגוי בחלקו] שהגבהים אינם שווים זה לזה. 

מורה: אני מחלק לכם דפים ועליהם משולשים שווי צלעות. בנו בעזרת המשולש ישר הזווית את שלושת הגבהים של המשולש העליון. מידדו את אורך הגבהים האלה. מה קיבלתם? 

תלמיד: שלושת הגבהים שווים באורכם. 

מורה: חיזרו על אותן הפעולות גם לגבי המשולש התחתון. מה קיבלתם? 

תלמיד: שלושת הגבהים שווים באורכם. 

מורה: מה מסקנתכם? 

תלמיד: שלושת הגבהים במשולש שווה צלעות שווים באורכם זה לזה. 

מורה: מה דעתכם עכשיו? תמיד האורך של הגבהים השונים במשולש שונה? 

תלמיד: לא. במשולש שווה צלעות כל הגבהים שווים באורכם. ראינו גם בשיעור שעבר שעסק בבניות של גבהים במשולש בסרגל ובמחוגה שאורכי הגבהים לצלעות המשולש אינם תמיד שווים.

מורה: נבדוק מה קורה עם הגובה השלישי של המשולש B. בנו אותו. 

תלמיד: הוא נפגש עם שני הגבהים האחרים בנקודה אחת. אורכו אינו שווה לאורך הגבהים האחרים. 

מורה: יפה. באמת שלושת הגבהים במשולש נפגשים בנקודה אחת. מה אורכו של הגובה הזה? 

תלמיד: שלושה וחצי ס"מ. אורך הגובה הזה אינו שווה לאורך של הגבהים האחרים. 

מורה: הציגו את השרטוט שלכם ואת הדרך לסמן את הגובה הזה. 

ת: הנה השרטוט. שרטטתי את HL = hh. 

מורה: מי מוכן לסכם מה למדנו עד עכשיו על גבהים במשולש? 
סיכום 

תלמיד:

– למדנו שמרחק של נקודה מישר נמדד באמצעות האורך של האנך היורד מהנקודה אל הישר; 
– למדנו שגובה הוא האנך היורד מהקדקוד אל הצלע שמולו; 
– למדנו שהגובה במשולש הוא המרחק של הקדקוד מהצלע שמולו, שנמדד על ידי אורך האנך היורד מהקדקוד אל הצלע שמולו; 
– למדנו שאפשר לסמן צלע על ידי אותיות לטיניות גדולות המציינות את שתי הנקודות שבקצותיה, או על ידי אות לטינית קטנה; 
– למדנו שנוח לסמן את הצלע באות הקטנה לפי האות הגדולה המסמנת את הקדקוד שמולה; 
– למדנו שאת הגובה נהוג לציין באות h קטנה ולידה מסמנים באות לטינית קטנה ומוקטנת את הצלע שהגובה שייך לה; 
– למדנו שיש 3 גבהים במשולש; 
– למדנו ששלושת הגבהים של המשולש נפגשים בנקודה אחת; 
– למדנו כיצד לשרטט גובה בעזרת סרגל ומשולש ישר זווית; 
– למדנו שהאורך של הגבהים במשולש לא תמיד שווה; 


– למדנו שבמשולש שווה צלעות האורך של כל הגבהים שווה;

המורה,

יום שני, 27 במאי 2013

משה ריין בכנס TEDx מציג הוראת חשבון חווייתית


משה ריין על הוראה אחרת של חשבון בכנס TEDx 

משה ריין מראה דרך חווייתית להמחשת לוח הכפל בכפולות של 5 עד 10.
אמנם נטען כי זאת דרך מהירה מאוד ללמוד את לוח הכפל, אך הלוח אינו נלמד מתוך הבנת משמעות וגם ישנה התבססות על ידיעת לוח הכפל עד 4.
גישה זאת נחמדה וחווייתית ואפשר לשלב אותה כשמנסים לעודד את הילדים לשנן את לוח הכפל, אך אין לבלבל אותה עם "ידיעת" לוח הכפל ובוודאי שלא עם "הבנת" משמעויות הכפל.

משה ריין בנוסף גם מציג את עצמו ויוזמה מעניינת שלו עם ילדים שמלמדים ילדים חשבון.

משה הוא אדם כריזמטי וסוחף ויש בשיעורים שהוא מעביר עניין רב, לרוב האופן שבו הוא ממחיש רעיונות אינו שגרתי.

כדי ללמוד על משמעויות של כפל אני ממליץ לקרוא את הרשימה משמעויות הכפל במספרים טבעיים.
הנה תיאור נוסף (באנגלית) של אותו הטריק:



שינון לוח הכפל חשוב לצורך אוטומטיזציה. כפי שאנו הולכים מבלי לחשוב על היציבות ועל תנועות ההליכה באופן מודע, אבל כשלמדנו ללכת כל כולנו היינו עסוקים בשמירה על שיווי משקל ובתנועות ההליכה. לו אנו כבוגרים היינו צריכים ללכת באופן שמודע לתנועות ולשיווי המשקל היינו מחמיצים את האפשרות לשוחח תוך כדי הליכה, להתרשם מהנוף ועוד. גם הילדים שאין להם שליפה אוטומטית של מכפלות בלוח הכפל עסוקים בחישובים הללו (או מתייאשים) ואינם פנויים להתמקדם בנושא שלפניהם, למשל, חילוק, שברים וכו'. השימוש בטריקים נעים וחווייתי, אך אינו מחליף הבנה של משמעות ובוודאי שאינו תחליף לשינון והפנמה עד לאוטומטיזציה מלאה של שליפת מכפלות בלוח הכפל.


שלמה יונה

המלצות על רוח לימוד המתמטיקה בחטיבה העליונה


המלצות על רוח לימוד המתמטיקה בחטיבה העליונה

נכתב על ידי חברי הפקולטה למתמטיקה בטכניון


נפתח במובן מאליו: אנחנו רוצים שהתלמידים המגיעים אלינו יידעו לחשוב. משמעות הדבר אינה הכנסה לתוכנית הלימודים של נושאים שמוגדרים כ"מעוררי חשיבה", אלא שהחומר הרגיל יילמד בצורה אחרת, שמובילה להבנה ולהטמעת כמה עקרונות חשיבה בסיסיים. 

במסמך הזה ניסינו לעשות שני דברים: האחד (המרכזי יותר) הוא סיכום של כמה עקרונות חשיבה, עם דוגמאות (עקרון חשיבה בסיסי הוא: דוגמאות...) ושני הוא אזכור של כמה נושאים שנראים לנו מרכזיים ומן הראוי שלא ייזנחו. 

עקרונות הבנה וחשיבה
  1. הבנה: "למה" לפני "מה".  
    כיום לומדים משפטים רבים בלי להסביר את הסיבה לנכונותם. לטעמנו עדיף ללמד משפט אחד פחות, אבל עם הוכחות. אמרה ידועה במתמטיקה היא שההוכחה אינה באה להראות שהמשפט נכון, אלא למה הוא נכון. בהוראת הוכחות יש:
  • חינוך מתמטי טוב
  • הפגת חרדה מתמטית -  חרדת המתמטיקה המפורסמת נובעת מלימוד ללא הבנה.
  • חשיפת התלמידים ליופי של המתמטיקה.
דוגמאות להוכחות חיוניות:
  • כללי החזקות והלוגריתמים.
  • הסיבה לנכונותה של הנוסחה לפתרון משוואות ריבועיות.
  • כל המשפטים הגיאומטריים שנלמדים (עדיף ללמד אחד פחות, מאשר ללמד ללא הוכחה).


  1. חשיבה בדוגמאות.
    מתמטיקאים בוגרים מעמתים כל רעיון שלהם עם דוגמאות, ואל ההשערות שלהם הם מגיעים מבדיקת דוגמאות. זה בוודאי נכון לתלמידים.
  • כשמלמדים את הנוסחה לפתרון משוואות ריבועיות, הדגימו אותה על המקרה הפשוט ביותר, של הנוסחה x2=0, ובדקו מה קורה במקרה הפרטי שהגורם הריבועי לא קיים (המקדם שלו הוא 0).
  • במשפט פיתגורס, בקשו מן התלמידים לבדוק מה קורה כשאחד הניצבים הוא באורך 0.
  • זווית חיצונית במשולש שווה לסכום שתי הזוויות הפנימיות הלא צמודות לה: מה קורה כאשר הזווית היא 180 מעלות? ו-0 מעלות?
  1. לחפש את הדוגמאות הפשוטות ביותר.
  • בנוסחה לסכום של סדרה חשבונית, בדקו האם היא נכונה כשמסכמים רק את האיבר הראשון. האם יש דוגמה פשוטה עוד יותר? בוודאי – כשמסכמים 0 איברים.
  • כשמלמדים את כלל הנגזרת של מכפלה, בדקו את המקרה הפרטי שבו אחד הגורמים קבוע.
  1. לבקש מן התלמידים למצוא דוגמאות בעצמם.
  • מצאו משוואה ליניארית בנעלם אחד שפתרונה היחיד הוא 5.
  • מצאו דוגמה למערכת של שתי משוואות בשני נעלמים שיש לה אינסוף פתרונות.
  • מצאו משוואה אחת בשני נעלמים שבה בכל פתרון (x,y) מתקיים ש-x גדול מ-y.
  • במשוואות ריבועיות יותר חשוב מלפתור משוואות הוא לדעת להמציא משוואה שפתרונותיה הם 3 ו-5, או משוואה שפתרונה היחיד הוא 3.
  1. לבדוק מקרים קיצוניים. למשל, מה קורה לזווית היקפית על קוטר כאשר הקדקוד שלה הולך ומתקרב לאחד מקצות הקוטר?
  2. לנסות להכליל, ולעודד את המורים להצביע על הכללות.
  • משפט הקוסינוסים כהכללה של משפט פיתגורס.
  • סכום הזוויות במצולע כהכללה של סכום הזוויות במשולש.
    יחד עם זאת, חשוב להפנות את תשומת הלב למקרים שבהם הכללה אינה עובדת. למשל:
    לפולינום יש רק מספר סופי של חילופי סימן. האם זה נכון לכל פונקציה?                   
  1. סימטריה. דוגמה: מה קורה בסדרה חשבונית כשמסתכלים בה מן האיבר האחרון לראשון? האם הנוסחה לסכום עדיין תקפה?
  2. היפוך – הרעיון הזה, שכה מרכזי לפתרון משוואות, ראוי לטיפול בנפרד, כנושא. מן הראוי שיילמד פרק על היפוך פעולות. ראו סעיף ד' בחלק השני של המסמך.
  3. הערכה של מספרים.
  • מה קורה לביטוי ריבועי כשהמשתנה שואף לאינסוף או למינוס אינסוף? מדוע הדבר אומר שכדי לדעת אם פרבולה היא מחייכת או עצובה מספיק להסתכל על הגורם הריבועי?
  • להבין שלוגריתם על פי בסיס 10 של מספר הוא פחות או יותר מספר הספרות במספר (עיגול הלוגריתם כלפי מטה הוא מספר הספרות פחות 1, אבל הניסוח הזה באמת לא חשוב - חשובה ההערכה).
  • להבין שחזקת 10 של 2 היא בערך 1000, ולכן חזקת 20 היא בערך מיליון.
  1. הבנה של רעיונות מרכזיים, בניגוד להבנה של טכניקה.
  • מושג הנגזרת הוא מקרה קלאסי.  בבתי הספר של היום מלמדים שהנגזרת היא שיפוע של משיק, ואף אחד לא מבין למה זה כל כך חשוב. נגזרת היא קצב שינוי (שברור מדוע זה חשוב), ושיפוע משיק הוא שימוש פרטי ומאוד לא חשוב שלה. מהירות היא הדגמה הרבה יותר טובה לנגזרת. הסבירו איך מחשבים מהירות כשהמהירות לא קבועה. תנו שימושים נוספים לנגזרת, כמו צפיפות חומר, עלות שולית, קצב גידול.
  • הסבירו לתלמידים מדוע גם הנגזרת היא פונקציה (כלומר מדוע היא תלויה בהיכן מחשבים אותה).
  1. כללי לוגיקה בסיסיים.
  • הוכחה בדרך השלילה
  • חוק דה מורגן. במיוחד הנוסח הכמתי: "לא קיים איבר שמקיים P" פירושו "כל איבר לא מקיים P", והכלל הסימטרי לו.
  • ההבדל בין "לכל x קיים y" לבין "קיים y כך שלכל x". לדוגמא, לכל מספר טבעי גדול מ-1 יש מחלק ראשוני p (טענה נכונה), אבל לא קיים מספר ראשוני p שמחלק כל מספר טבעי גדול מ-1.
  1. עיקרון לוגי חשוב במיוחד, שמשום כך מוקדש לו כאן סעיף נפרד, הוא היפוך של גרירה לוגית. התלמידים צריכים להתרגל לחשוב, בכל משפט שהם לומדים שיש לו צורה מובהקת של "אם אז" אם גם המשפט ההפוך נכון. הם צריכים להכיר את מושג השקילות (אם ורק אם) ולהבין שפירושו שגם המשפט וגם המשפט ההפוך נכונים. למשל, האם משולש שמקיים את שוויון פיתגורס הוא בהכרח ישר זווית? (אפשר להשיב על כך אחרי שלומדים את משפט הקוסינוסים).


נושאים שאין לוותר עליהם
יש כמה נושאים חיוניים, שהחסר בהבנתם ניכר בתלמידים המגיעים אלינו.
  • כללי השבר.
התלמידים מגיעים בדרך כלל עם חוסר הבנה למשמעות השבר. לכן יש לערוך חזרה על שברים. במיוחד, להדגיש מהו. במבחנים הבינלאומיים של שנת  2000 לא ידעו 75% מתלמידי כיתות ח' למצוא מהן 5/8 מ-240. הסיבה: מעולם לא לימדו אותם מהן 5 שמיניות, ששמינית פירושה חלוקה ב-8 וש-5 שמיניות הן מה שהאוזן שומעת – 5 פעמים שמינית. הילדים בכיתות גבוהות בשלים היטב יותר להבין מניין בא הרעיון של מכנה משותף. כמה שיעורים בנושאים אלו יועילו הרבה יותר מהרבה שיעורים טכניים.
  • אינדוקציה.
זהו רעיון כה בסיסי, שמן הראוי ללמד אותו. ובצורה לא טכנית: ספרו סיפורים, הדגימו בעזרת שורת אבני דומינו. הוראת עקרון האינדוקציה כיום היא טכנית, מפחידה את התלמידים, ולא מאירת עיניים. אין טעם להוכיח שוויונים שאינם אומרים כלום לתלמיד. אבל יש טעם למשל לגלות בצורה ניסויית שסכום המספרים האיזוגיים עד 2n+1 הוא (n+1)2 ואחר כך להוכיח באינדוקציה. כדאי גם לשלב זאת בהוראת אי שוויונים.


בנייה אינדוקטיבית היא למעשה בנייה אלגוריתמית, ואין צורך להסביר עד כמה חשוב כיום לימוד של מושג האלגוריתם.


  • סדרה גיאומטרית אינסופית עם מנה קטנה בערכה המוחלט מ-1. הנושא הזה יקל בהמשך את הבנת מושג הגבול.


  • (ראו סעיף 8 ב"עקרונות חשיבה"): אנחנו ממליצים על כתיבת פרק מיוחד על היפוך של פעולות. זהו מבוא חשוב לאלגברה. במיוחד חשוב הרעיון של פונקציה חד חד ערכית, בניסוח של "לדעת לחזור למקור". למשל: אם יודעים את הריבוע של מספר, האם יודעים  מהו המספר? אם יודעים את החזקה השלישית של מספר, האם יודעים מהו המספר? אם יודעים את הסינוס של זווית בין 0 ל-90 מעלות, האם יודעים מהי הזווית? ואם הזווית היא בין 0 ל-180 מעלות?


  • בחזרה אל מושג הנגזרת: התלמידים מבלים איתו  זמן רב, וההוראה טכנית מדי. המושג הזה הוא  הזדמנות טובה ללמד חשיבה מתמטית. למשל, ללמד שיש פונקציות לא גזירות, שפונקציה לא רציפה אינה גזירה (כמובן, רק בצורה אינטואיטיבית). לנסות להסביר אינטואיטיבית את כלל הנגזרת של מכפלה.


מיומנות טכנית
כביכול – עניין מנוגד לחשיבה. מסיבה זו נהוג לאפשר לתלמידים להשתמש בדפי נוסחאות, כדי לדעת למשל את נוסחת ריבוע הסכום. 
פועל, הדבר פוגע בצורה אנושה בהוראת המתמטיקה באוניברסיטאות. כללי האלגברה הם בסיס שאין לוותר עליו. יש לשים דגש על מיומנות אלגברית. הדבר מתקשר לסעיף קודם, על הוראת כללי השבר: חלק גדול מן המיומנות הזאת נוגע לכללי השברים. מכנה משותף אלגברי חייב להיות אוטומטי אצל התלמידים. אותו דבר נכון גם לגבי העברת אגפים בשוויונות ובאי שוויונות.
לדעתנו יש להוציא מדף הנוסחאות אותן נוסחאות שהשימוש בהן חייב להפוך לאוטומטי, כגון: זהויות אלגבריות בסיסיות, כללי החזקה והלוגריתם, נגזרות ואינטגרלים של פונקציות אלמנטריות, כללי האריתמטיקה של נגזרות, וכד'.


הערה על לימוד 4 יחידות
בתי ספר, וכן התלמידים, חייבים לדעת ש-4 יחידות במתמטיקה הן הכנה חלשה מאוד ללימודי הנדסה ומדעים מדוייקים באוניברסיטה. אנו שוקלים כיום לחייב תלמידים שסיימו 4 יחידות לקחת קורסי השלמה לפני תחילת לימודיהם. 

***
התקבל מפרופסור רון אהרוני, הפקולטה למתמטיקה, הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל
***



יום ראשון, 26 במאי 2013

ניסויים בכימיה: כל תגובות חומצה-בסיס: סרטונים להמחשה


סרטונים של המחשות עם ציוד מעבדה בכימיה לתגובות של בסיס, של חומצה ושל בסיס-חומצה.
כל סרטון מוביל לסרטונים נוספים באמצעות תפריטים במהלך הצפייה.

הסרט מסך הבחירה הראשי, מתוך מסדרה של ניסויים אינטראקטיבים בנושא "חומצה בסיס", הסידרה כוללת את כל תגובות החומצה-בסיס הנלמדות במסגרת הבגרות בכימיה בתיכון בישראל -- ליחצו על ההערות המופיעות במהלך הסרט כדי לעבור בין הסרטים והניסויים המצולמים.

רעיון: ד"ר אבי סאייג - מכון דוידסון לחינוך מדעי, מכון ויצמן למדע
פיתוח והפקה: ד"ר אבי סאייג, ד"ר מלכה יאיון, מרכז מורי הכימיה הארצי, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע
מציגים: ד"ר אבי סאייג, שלי רפּ - המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע
צילום: שגיא בר און
עריכה: צילה ביטרמן




ושאלה לתלמידי מועדון המתמטיקה והמדע שלי:
מי מהסרטונים מציג את התופעות שעליהן דיברנו בשיעורים במהלך השנה?

המורה,
שלמה יונה




סיכום מפגש תלמידי מועדון מתמטיקה ומדע בכינוס מתמטיקה בהתכתבות של מכון דוידסון בגן המדע שבמכון ויצמן


סיכום מפגש תלמידי מועדון מתמטיקה ומדע בכינוס מתמטיקה בהתכתבות של מכון דוידסון בגן המדע שבמכון ויצמן

ביום שישי שוב יצאתי עם קבוצה מתלמידי מועדון המתמטיקה והמדע שלנו לגן המדע שבמכון ויצמן למדע. [על המפגש בגן המדע עם הקבוצה הקודמת אפשר לקרוא כאן]

תלמידי מועדון המתמטיקה והמדע שלנו מכפר יונה עשו חיל במפגש של תוכנית מתמטיקה בהתכתבות של מכון דוידסון. היו עוד תלמידים מבתי"ס אחרים.
התוכנית:
  • אתגר חשבוני וכתב חידה שלפתרונו נדרשו הילדים לעבור בין מתקני גן המדע, לקרוא את ההוראות, לזהות את המתקנים ולאסוף נתונים. החבר'ה שלנו עבדו יפה ביחד [הנה הארבעה שהסעתי אני ברכב, בפעולה]
  • סיור מודרך בגן המדע להכרת תופעות פיסיקליות והמחשתן באמצעות מתקני הגן. פה צוותו החבר'ה שלנו לאחת מהכיתות שהגיעו מבית ספר אחר.
  • הרצאה של ד"ר יוסי אלרן בנושא הצפנה. הצפנים שהוצגו היו צפני החלפה: קיסר, ויז'ינר, אתב"ש, גריל, ועוד. 
  • בתום ההרצאה קיבלו הילדים כתב חידה, והפעם עם צפנים ושוב נדרשו לעבור בגן המדע כדי לפתור את כתב החידה.
  • אחרי שהסתיים האירוע והתפזרו התלמידים והמדריכים נשארנו עוד כמה מאיתנו בגן המדע לסיור משלנו עד שהודיעונו שסוגרים את הגן.
 החבר'ה שלנו עבדו בשיתוף פעולה, היו עירניים. שאלו שאלות. פתרו יפה. והיו גם אורחים למופת: ראו פסולת בגן: אספו; ילד ביקש עזרה: עזרו; מצאו קרפדה ירוקה או אולי צפרדע הנחלים שהחליקה מבריכת הנופרים: אחרי שהסתכלנו עליה ובילינו כמה דקות בדיון על הדו-חיים ותכונותיו ובמראהו, והתלבטנו האם צפרדע או קרפדה, סייענו לה לעבור את קיר הבריכה ולחזור לשחות בין הנופרים.

יש לנו במה להתגאות בכפר יונה. יש לנו ילדים מצויינים. כל הכבוד להם. אני יודע שאני גאה מאוד שאלה תלמידיי.

המורה,



יום חמישי, 23 במאי 2013

סרטונים עם דוגמאות והסברים לניסויים מדעיים בבית

הנה המלצה לתלמידים:

מדע בבית הוא מדור סרטונים של מכון דוידסון -- רואים ניסויים מדעיים ומקבלים הסברים על אודות התופעה.
במדע בבית תמצאו מגוון הצעות לניסויים מדעיים לילדים (ומבוגרים) שאפשר לעשות בבית – ללא שימוש במכשירים או חומרים מיוחדים. התוצאות – מפתיעות ולפעמים מדהימות, ולפעמים נראות כמו קסם – אך אין כאן שום דבר על-טבעי, הכל לפי חוקי הכימיה, הפיסיקה הביולוגיה והמתמטיקה. כל שבועיים נפרסם ניסוי חדש.

כמה דוגמאות:

בניית משאבת מים אוטומטית מקשיות מתקפלות



איך יוצרים אש מתחת למים?


איך עובדים השלטים בטלוויזיות?

יום שלישי, 21 במאי 2013

מיון והסבר על ספרי הלימוד המאושרים להוראת מתמטיקה בבתי הספר היסודיים


מיון והסבר על ספרי הלימוד המאושרים להוראת מתמטיקה בבתי הספר היסודיים

ישנם 7 סוגים שונים של ספרי לימוד במתמטיקה לבתי הספר היסודיים, שמאושרים על ידי משרד החינוך. [לרשימת ספרי הלימוד המאושרים על ידי משרד החינוך לשנת ה'תשע"דסדר ההופעה על פי הרשימה של משרד החינוך ואינו משקף דירוג כלשהו. הסעיפים על כל קבוצה של חומרי לימוד הם מניסיוני ולפי דעתי. הורים שמעוניינים לגבש דיעה משל עצמם טוב יעשו אם יגלשו לאתרים של התוכניות השונות ויעיינו בחומרים שם.

מורים מעולים שבקיאים במתמטיקה של בי"ס יסודי על בורייה ומנוסים בהוראתה לתלמידים יכולים לעבוד מצויין עם כל ספרי הלימוד, גם הגרועים שביניהם. המציאות היא שבשטח רוב המורים נצמדים לספרי הלימוד, לטוב ולרע, ומכאן יש מקום להתייחס לאיכותם.

כיצד יכולים הורים ומורים לדעת מה שווה, מה דומה ומה שונה בין הספרים של ההוצאות השונות? רשימה זו מנסה לספק מידע שיוכל לסייע בקבלת החלטה.

יש מאנשי משרד החינוך שממליצים או שמכפישים חומרי לימוד כאלה ואחרים. חשוב לציין שאין זה מתפקידם ואין זה מסמכותם וכל חומר לימודי שאושר יפה וטוב, לפי התקנות, באותה המידה. מקובל בקרב הפיקוח לדחוף ולקדם את "כשרים  והקשרים" ואת "שבילים" ולדחוק ואפילו לפעמים, להכפיש את שאר האפשרויות. כדי להתרשם מהתופעה ומעוצמתה אפשר וכדאי לדבר עם אנשים מהתחום ועם אנשים מקבוצות הפיתוח של חומרי הלימוד השונים.

עד כמה שידוע לי כל ההוצאות מספקות בחינם השתלמויות מקיפות למורים וליווי במשך השנה הראשונה (וחלקן אף אח"כ). בנוסף כל הוצאות הספרים מספקות מידע נוסף על הספרים שלהם באתר אינטרנט, שבו בדרך כלל יש גם אפשרות לצפות בדוגמאות, לקרוא בספרים באופן מקוון וכן לקבל גישה מלאה לספרי המדריך למורה שנלווים לספרי הלימוד.

המשותף לכל השיטות (מלבד למתמטיקה יסודית) היא גישת החקר ולחלקן גם משותפת הגישה התבניתית. כדי להבין מה זאת אומרת אני ממליץ לקרוא בעיון את הרשימה מבט על על גישות שונות לחינוך מתמטי. כדי להתרשם כיצד תופסים התלמידים וההורים את ספרי הלימוד שבשיטת החקר אני מציע לצפות בסרטון הקצר שמתוך המהדורה של ערוץ 10 מדצמבר 2012, שנלווה לרשימה ניסיתם לעזור לילד שלכם בשיעורי הבית בחשבון ולא הצלחתם? אינכם לבד!!


על גישת החקר והקשר לתוכניות הלימודים תוכלו לקרוא במאמר של פרופסור רון אהרוני שבקישור הזה.

הכנה למיצ"ב

בחלק מהשיטות חומרי הלימוד מתכווננים לבחינות המיצ"ב. לפעמים זה בא על חשבון הוראה מסודרת והדרגתית. חשוב להורים להבין שמיצ"ב בודק את בית הספר ושלימודי המתמטיקה לא נועדו להכנה למיצ"ב. במקרים רבים המורים מלמדים למיצ"ב (זאת אומרת איך לעבור את המיצ"ב) במקום ללמד מתמטיקה. חומרי לימוד שנועדו למיצ"ב הם תגובה לצורך בשוק (אצל המורים). לנו, ההורים אין שום סיבה לשתף פעולה עם זה והאינטרס שלנו הוא הפוך: שילמדו מתמטיקה ולא איך לעבור בחינה מסויימת. כדי להסיר ספק בנוגע לבעייתיות של שימוש בשעות הוראת מתמטיקה בבתי הספר לצורך הכנה לבחינות המיצ"ב אני מביא את עמדתו הנחרצת של משרד החינוך: 
"בתי הספר אינם נדרשים להיערך באופן מיוחד לקראת המיצ"ב, הן הפנימי והן החיצוני, וכל פעולה של היערכות כזו או אחרת נוגדת את מדיניות המשרד"
ספרים מקוונים

משרד החינוך מחייב את כל הוצאות ספרי הלימוד המאושרים לאפשר גישה לגרסאות מקוונות של ספרי הלימוד שלהם. [קישור]. כמה מהוצאות הספרים מאפשרות גישה ללומדות או לאתר אינטרנט שאפשר באמצעותם לקבל תרגול נוסף רב ככל שנדרש (יצירה אוטומטית של תרגילים או כמות רבה מאוד של תרגילים). יחד עם זאת חשוב להבחין האם ועד כמה התרגילים מגוונים והאם הדגש הוא רק על הפתרון האריתמטי או גם על היכולת להמציא בעיות ולפתור אותן ולא רק לפתור את התרגיל, האם התרגילים מחייבים הבנת משמעות פעולות החשבון ועקרונות מתמטיים או פתרון טכני בלבד וכיוצא באלה.

עזרי לימוד

בחלק מהשיטות (גשו לאתרים שלהם כדי להיווכח בעצמכם) מוכרים בנוסף עוד "עזרי לימוד" שאינם ממש נחוצים כדי להבין מתמטיקה אבל משתמשים בהם כחלק בלתי נפרד מההמחשה וגוררים כך את ההורים להוצאה נוספת. אין צורך בעזרי לימוד של חשבון של בית ספר יסודי: כל המחשה ניתנת לביצוע באמצעות חפצים שזמינים בבית, בחצר, בכתה וכו': כמו למשל, קיסמים, אבנים, מקלות, חרוזים, פירות,...

הנה דוגמה להמחשת שימוש בחפצים ביתיים להמחשת מבנה העשרת:



חשבון 10 (הוצאת למדא): [קישור]
  • גישת חקר
  • גישה תבניתית
  • עיסוק בנושאים מסויימים כשהילדים אינם בשלים להבנתם
כשרים והקשרים (הוצאת היחידה לחינוך מתמטי): [קישור]
  • גישת חקר
  • הרושם של ההורים הוא שהילדים מתבלבלים מסדר ההוראה ומהעבודה בספרים
  • חלק מהתרגילים ומההוראות אינו ברור ואינו מוגדר היטב
  • קבוצת הפיתוח מהאוניברסיטה העברית
  • קיימים ספרים גם לחטיבת הביניים
  • בשימוש בבתי"ס רבים
משתלם (הוצאת חניה): [קישור]
  • גישה תבניתית
מתמטיקה יסודית (הוצאת תרגומי איכות): [קישור] [קישור]
  • גישה תיווכית
  • מבוססת על ספרי לימוד מצליחים ברמה עולמית (סינגפור) עם התאמה ושיפורים לפי התרבות בארץ (כמה ספרים לכתה ד' שבתהליכי אישור משרד החינוך נכתבו מחדש לחלוטין)
  • מדורג ומגיע לרמה גבוהה
  • ספרים למורה מפורטים ביותר, ברמה שמאפשרת גם להורים לקרוא בהם, ללמוד מהם כדי ללוות את הלמידה של ילדיהם
  • גרפיקה מיושנת
  • בחלק מספרי המורה יש אי-סנכרון בין מספרי העמודים שמתייחסים לספרי התלמיד ולא ניכר שיש כוונה לתקן זאת על ידי ההוצאה
פשוט חשבון (הוצאת כנרת): [קישור]
  • גישת חקר 
  • גישה תבניתית
שבילים (הוצאת מט"ח): [קישור]
  • הכי מושקעים
  • מגובים במלכ"ר (מט"ח) שניזון מכסף רב שמוזרם ממשרד החינוך
  • גישה תבניתית
  • גישת חקר
  • נועד לעבודה בקבוצות
  • יש אתר משלים עם פעילויות 
  • בשימוש בבתי"ס רבים
השבחה (הוצאת בונוס): [קישור]
  • נועד לעבודה בקבוצות
  • קבוצת הפיתוח מאוניברסיטת בר אילן
  • קיימת סביבה מתוקשבת
סיכום

ספרי הלימוד רבים ויש ביניהם דמיון רב. גישת ההוראה השולטת בספרי הלימוד בבתי הספר היסודיים היא גישת החקר. באופן אישי ומתוך היכרות מעמיקה עם החומר הספרים של "מתמטיקה יסודית" הם ברמה הגבוהה ביותר, השיטתיים ביותר ויחד עם זאת פשוטים ואינם מתחכמים. הם הספרים היחידים בגישה התיווכית.

[שלמה פעיל בעמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי שעומדת מאחורי ספרי "מתמטיקה יסודית"]